תרגילי גמישות - תערוכת גמר 2018

התוכנית ללימודי המשך באמנות, המדרשה - הפקולטה לאמנויות, מכללת בית ברל

גלריה המדרשה - הירקון 19, תל אביב 6801120 | טל׳: 03-6203129

 

ניווט

שעות פתיחה

שני-חמישי 13:00-20:00

שישי-שבת 10:00-14:00

ראשון        סגור

© כל הזכויות שמורות, 2018 | בניית אתר: Media Maze  | צילום: בצלאל בן-חיים | עיצוב לוגו: סטודיו הראל ומעין

Google Maps Logo | לוגו גוגל מפות
לוגו וויז | Waze logo

כרמית חסין

כרמית חסין מציגה מקבץ עבודות פיסול המעניקות אינטרפרטציות שונות של חלקי גוף. היא יוצרת יציקות סיליקון בסקאלת צבעים הנעה בין הוורדרדים לאפרפרים, איפשהו בין צבעי גוף בהירים מלאי חיוניות לצבעי מחלה של גוף מתכלה. הבסיס הצורני מתוכו היא מתחילה מתבניות מקטעי גוף ופרטים קטנים וזניחים, לרוב כאלו אשר לא ניתן לזהות אותם כאיבר ספציפי ומובהק. הצבעוניות והחומריות הספציפית של הסיליקון מעצימים את התחושה שפרטים אלו ותחבירם יחד, מהדהדים את הגוף האנושי. יחד עם זאת, כאוסף פרטים קטנים המצטברים יחד לכדי מכלול ומסה אחת, המראה המתקבל הוא של מוטציות טבעיות משונות, אפילו חייזריות, כמו שוניות מים, גידולים או חיות מוזרות נטולות פרווה. זהו מראה פסאודו- טבעי,  שמזכיר גופים טבעיים אבל לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים. עבודה אחת משתמשת בטכניקה דומה ליצירת חלקי כיסא- גלגלים. במקרה זה המכונה היא שהופכת לגוף. התותבת מקבלת פרשנות רכה, המבקשת להיות אקסטנציה (הארכה) של הגוף האנושי. הנוכחות המכנית, המתחפשת לגוף, מבקשת להחליפו ולהשלימו, מעוררת תחושה של עולם עתידני בו ההבדל בין גוף למכונה מיטשטש והופך למופע פטישיסטי.  

חלקי הגוף שמציגה חסין, חלולים כולם, כמעטפת, כנשל נחש. זהו מעין עור גוף אשר כמעט מצליח להידמות לדבר האמיתי, כמעט מצליח באחיזת העיניים, אך הצלחתו חלקית בלבד. הסיליקון נחשף כמלאכותי, כתחליף שקרי. לעומת עור הגוף הרגיש, הסיליקון הוא חומר אטום, חזק, נשטף בקלות- לא לחינם משתמשים בו להכנת כלי בישול, לשרברבות, לצעצועי מין, לציוד רפואי. הוא מסוגל לתפקד בתנאי הלכלוך הקשים ביותר ולחזור למצבו ההיגייני והסטרילי. זהו חומר דוחה מים, דוחה אור, דוחה חום וקור- יכולת עמידותו בתנאים קיצוניים היא אחד ממאפייניו המרכזיים. בניגוד לאדם, הוא אינו מושפע בקלות. יחד עם זאת, בניגוד לפלסטיק, זהו גם חומר גמיש אשר יכול גם להיות שקוף, מה שמעניק לו כאמור איכויות המדמות את הגוף האנושי. 
כלומר הרבדים הסימבוליים של החומר בו משתמשת חסין יכולים להתפרש מצד אחד כדיון במלאכותי, בכישלון של חומר סינטתי man-made, שיוצר בתנאי מעבדה, להיות ״אמיתי״. מצד שני ניתן לפרש אותו כחומר המייצג תכונות אנושיות כרצון האדם להיות חזק, עמיד לתנאי החיים הקשים, עמיד למהלומות שהחיים זורקים לנו בני האנוש- יצורים רכים, שבריריים, בני תמותה מתכלים. החומר הוא משל לדואליות המתקיימת באדם- לפגיעותו מצד אחד ולנחישותו להתמודד ולצלוח את מהמורות החיים מצד שני. 
במובן זה, ניתן לפרש את העבודה הדומה לצורת תולעת, כניסיון ליצור גוף ממשי, אשר אינו חלול- אשר המעטפת הופכת בו לתכולת הכל גם מבפנים. משולב בבדים (חומר שהוא בין טבעי לman-made), יתכן כי זוהי עבודה הצובעת את שאר העבודות במשמעות הוליסטית כלפי קיומו של המלאכותי בחיי האדם. שיתכן שהיא מייצגת תפיסה המקבלת ומפנימה את מקומו של המלאכותי בחיים- הוא כאן וישנו אז בואו נשתמש בו, נקבל אותו כחלק מאתנו.   

 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now