תרגילי גמישות - תערוכת גמר 2018

התוכנית ללימודי המשך באמנות, המדרשה - הפקולטה לאמנויות, מכללת בית ברל

גלריה המדרשה - הירקון 19, תל אביב 6801120 | טל׳: 03-6203129

 

ניווט

שעות פתיחה

שני-חמישי 13:00-20:00

שישי-שבת 10:00-14:00

ראשון        סגור

© כל הזכויות שמורות, 2018 | בניית אתר: Media Maze  | צילום: בצלאל בן-חיים | עיצוב לוגו: סטודיו הראל ומעין

Google Maps Logo | לוגו גוגל מפות
לוגו וויז | Waze logo

דפנה טלמון

דפנה טלמון מציגה בתערוכה מהלך מסכם למסע חיים אישי שערכה במהלך ארבע השנים שהחלו עוד קודם ללימודיה בתכנית. לאחר משבר שניצת בה בעקבות מות כלבתה האהובה, נינה, הגיעה למסקנה אישית שהיא כנראה לא תיכנס לתלם הרגיל של זוגיות, ילדים ומשכנתא. החליטה לעזוב (ומי שהיה אמון) על אריזת  סך כל חפציה האישיים בקופסאות קרטון ואפסונם במחסן להשכרה במרכז הארץ היה אביה. כך נפתח מסע בן ארבע שנים בהן נדדה בין בתיהם של אנשים זרים ושמרה על בתיהם ובעלי החיים שלהם. מסע זה היווה את הבסיס לעבודותיה של טלמון במהלך תקופת לימודיה והפרויקט המוצג בתערוכה מהווה את הפרק המסכם בדרכה זו. 

הארגזים הוצאו מאפסון ומוצבים בתערוכה כקיר מטלטלין, ארוזים בעטיפות אישיות, אשר המבקרים מוזמנים לקחת ממנו יחידה אחת, בלי לדעת מה נמצא בתוך האריזה. העבודה היא לפיכך מעין פרפורמנס-חפצים מתמשך במסגרתו היא משליכה כל חיבור לחיים הבורגניים הנורמטיביים. היא מסמלת התנערות מכבלי החפצים, אשר כמכלול כביכול אמורים לייצג את בעליה, לספר עליה סיפור או להגדיר את מי שהיא. פעולת ההשלכה מסמלת את הדרך שעשתה עד לנקודה זו, כשלאחר ארבע שנות אפסון הבינה שאין לה יותר צורך במחברות שלה מהתיכון או במכשיר וידאו שמעולם לא באמת השתמשה בו. 

הענקת החפצים כמתנות לאנשים זרים המבקרים בתערוכה היא פעולה מלאה בהומור כלפי הצורך שלנו, הצופים (שרובם כן חיים בתוך המסגרת הנורמטיבית), בחפצים שלנו, ב״בית״ שלנו, ב״הגדרות״ שלנו - והיא משקפת לנו את הטפשיות שבצרכים אלו, את היותם אחיזת עיניים וגם את היותם בחירת חיים חלקית בלבד, שהרי למרבית האנשים אין את האומץ הנדרש כדי להתנגד למוסכמה החברתית ולבחור בדרך חיים נוודית ועצמאית. יחד עם זאת, טלמון גם מציגה את האמביוולנטיות של דרך החיים הנוודית - בטקסט שהיא מציגה בתערוכה, היא מספרת על כך שבשנה האחרונה שבה לשכור דירה, לא כפתרון סופי והחלטה להתברגן, אלא מטעמי נוחות זמניים ובלתי מחייבים. הפרט הזה עוטף את הפרויקט ברבדים מורכבים - המשקפים את הקושי בהחלטה לכפור בנורמה או אפילו את חוסר האפשרות האמיתית לכפור בה. על אף אופיה האינדיווידואליסטי, בסופו של יום, טלמון, כמו כולם, לפעמים צריכה בית משלה, על כל המשתמע ממנו. 

בווידאו המוצג בתערוכה, אנו רואים את טלמון ישובה בין בני זוג בתוך ביתם ומקריאה את דף ההנחיות שכתבו לה לפני יציאתם לחופשה. כבת צייתנית וטובה, היא חוזרת בפניהם ומאשרת להם שהיא מבינה את מנהגי הבית ואת הרגלי החתולה. בעוד הם יוצאים לחופשה משגרת יומם, היא, הנפש החופשיה חסרת הבית, נכנסת לביתם ומתחייבת לציית לחוקיו. עבודה זו מזככת את נושא הפרויקט בשלמותו, כעיסוק בחופש ובמשמעויות החמקמקות שלו. את היותו רב פנים, מורכב - כולם רוצים בחופש, כמו שכולם רוצים במסגרת מגוננת, ויתכן שהקונפליקט בין השניים לא מתיישב אף פעם.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now